נגיעה אחת רכה - אהבים בשירה העברית


כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים; בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי. הֱבִיאַנִי אֶל-בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה. סַמְּכוּנִי, בָּאֲשִׁישׁוֹת--רַפְּדוּנִי, בַּתַּפּוּחִים: כִּי-חוֹלַת אַהֲבָה, אָנִי. (שה"ש, ב', 2-5)

ים של מילים נכתב על אהבה, על עוצמתה, כאביה ושברונה. כיצד בתרבות העברית שרים על אהבה? מה הייתה ההשפעה של שירת האהבה האולטימטיבית של שיר השירים? כיצד גבר שר אהבה? וכיצד אישה? על מה מותר לדבר? וכיצד הדבר השתנה לאורך התקופות?
המפגש שזור ממבחר יפהפה של שירי אהבה ומהסיפורים שמאחורי הקלעים: "הכניסיני", "את אינך יודעת", "התשמע קולי", "ים של דמעות", "עטור מצחך" ועוד.