חייו מלאי שיר

אברהם שלונסקי ואברהם חלפי. שני משוררים שפעלו באותה תקופה. שניהם היו שכנים וידידים קרובים. דרכיהם המקצועיות הצטלבו. עם זאת, היה ביניהם כל כך הרבה שוני: בתפיסה העצמית, בנוכחות בחברתית ובסוג החותם התרבותי שכל אחד מהם השאיר. שלונסקי היה מעין מלך, מורה דרך, מנהיג. חלפי היה נחבא אל כליו. שלונסקי כיוון לגדולות וקבע מהלכי יסוד בתרבות העברית. חלפי, לעומתו, כתב על מלצרית מכורכמת מעשן ומבדידות, על שלושה חתולים רעבים.
לשניהם היו חידודים לשוניים. שלונסקי, למשל, קרא לאמבולנס "שגר פגר; חלפי הזמין את בת זוגו לארוחת "צעריים".
נערוך מסע דילוגים בעקבות השניים: חייהם שירתם, אהבותיהם וכמובן, שיריהם המולחנים.