ערבי משוררות ומשוררים

מפגשים ספרותיים-מוזיקליים אודות משוררות, משוררים ושירים

חיים נחמן ביאליק – הכניסיני תחת כנפך

הוא היה המלך. הראשון. המשורר הלאומי הנערץ. כיצד התא המשפחתי עיצב אותו? באילו נסיבות עלה על במת התרבות העברית? מדוע תגובתו לפרעות קישינוב הפכה אותו לשופר העם היהודי? במקביל, נספר על חייו הפרטיים של אדם מיוסר, מתוסכל, שלא חדל לשחר אחר האהבה.

משורר פורה, רופא ילדים מפורסם, גבר שרמנטי, שכתב שירת טבע חושנית ולאומית, שהזדהה עם דמותו הטראגית של שאול המלך, שתרגם לעברית את מיטב אוצרות המערב ובמיוחד, משורר שכתב שירי תאווה וכמיהה אל האהובה.

 

סיפור חייה שיריה ואהבותיה של רחל: עלייתה החלוצית של רחל במסגרת מהפכת העלייה השנייה, העבודה בחצר כינרת וההתמזגות עם נופה, עד ש"יד הענקים" של מלחמת העולם הראשונה הסיטה את אורחותיה ושמה לאל את תקוותיה.

נתן אלתרמן – משורר ענק ששיריו ניצבים במרכז סדר יומה של התרבות העברית למעלה משמונים שנה. מיהו היוצר הזה? כיצד קרה שהילד המסוגר והמגמגם הפך למשורר כה קולח וכה צבעוני? כיצד קורה שהשירה שלו גם חידתית וגם מובנת? גם פרטית וגם כלל אנושית? מהו סוד הקסם המסתורי של שירתו?
המפגש יישזר במבחר משיריו היפים וביניהם: "עוד חוזר הניגון", "ניגון עתיק", "זמר מפוחית", "אליפלט", "תוצרת הארץ", "שיר העמק", "ערב עירוני" ועוד.

 

לאה גולדברג – משוררת גדולה שאורה ורישומה התרבותי רק הולך וגדל. היא כתבה שירה, פרוזה, מחזות, ספרי ילדים, בקורת ספרות. היא תרגמה, הרצתה באוניברסיטה. היא הייתה תופעת תרבות יוצאת דופן. העושר הפורה הזה נכתב במהלך פרשת חיים סוערת במיוחד: מחלת הנפש של האב, היחסים הסימביוטיים עם האם, החסך באהבה – אותו לא הצליחה למלא, ואולי לא רצתה. אתייחס לאלו, המשתקפים בשירים, ולעניינים נוספים: כיצד התמודדה עם תקרת הזכוכית המגדרית של האקדמיה וכיצד היטיבה לכתוב ללבם של ילדים. ההרצאה תשובץ במיטב משיריה המולחנים.

צילום: רותנברג בנו, הספרייה הלאומית

סיפור חייו האגדתי של המשורר יפה התואר שכבש את לבן ואת יצוען של היפות בנשים, אדם שחיבר שירי מולדת לאומיים עד שפיתח תודעה קומוניסטית והתמקם בקצה השמאלי של המפה הפוליטית ובעיקר, סיפורו של ילד אבוד שחיפש כל ימיו את אמו האבודה. ההרצאה תישזר במיטב שירי פן: היה או לא היה, אדמה אדמתי, שיר השיכור, וידוי ועוד.

 

מהו צער השתיקה שאורלנד שר עליו בשירו "אני נושא עמי"? וכיצד השתיקה הזאת מתיישבת עם ההתעקשות לשיר "גם אם ראשנו שח"? ועם האופטימיות של "סובבוני להט אש בוערת" ? ומיהו המיילל ברוח?

 

צילום: מכון גנזים

סיפור חייה ושיריה של הנסיכה התל אביבית, בתם של נתן אלתרמן ורחל מרכוס, הנסיכה המוכשרת, ששירתה ונפשה תעתעו בין הומור נפלא לבין עצב ללא סוף.

צילום: אברהם ברזילי

דוד אבידן – אמן רב תחומי, פסל, קולנוען, מחזאי ובעיקר – משורר ענק, בעל נגיעה דקה ושפה ייחודית. כפרסונה ציבורית הוא עדיין מחזיק בתואר 'הילד הרע' של הספרות העברית, שובר הכלים האולטימטיבי, יצרן הסנסציות.
מדוע המהפכה שאבידן הוביל הייתה כה משמעותית? מה הייחוד של שירתו? במה היא הרחיבה את תחומיה של הספרות העברית?
במפגש יסופר על האיש ושירתו, נקרא משיריו ונאזין ללחניהם.

דליה רביקוביץ' – משוררת נערצת, סופרת ומתרגמת. בהרצאה יסופר על חייה ועל יצירתה: משירי הפגיעות האישיים אל השירה הפוליטית.
יושמעו קטעי קריינות בקולה ומבחר משיריה המולחנים: "שובי לביתך", "בסיירת שקד", "חמדה", ועוד.

על המפגש המדהים בין שני עולמות: בין זלדה שניאורסון, אשה חרדית מירושלים, בת דודתו של הרבי מלובאביץ', לבין יונה וולך – משוררת פרועה וחסרת גבולות מתל-אביב.

צילום: יעל רוזן

בהרצאה זו נצלול אל עולמו הפואטי והאישי של אחד מגדולי המשוררים בזמר העברי – נתן יונתן . נעקוב אחר תחנות חייו, החל מילדותו בקייב וילדותו בארץ ישראל, דרך שנותיו בקיבוץ שריד ועד לשנותיו האחרונות ביהוד. נבחן כיצד נופי הארץ, המקרא, השכול והאהבה עיצבו את שירתו ונאזין למבחר משיריו היפים.  

אהוד מנור – הפזמונאי הפורה ביותר בזמר העברי, ששיריו מהווים את פס קול משותף בחיינו, יוצר ששיריו ניסחו תקוות ושיברונות לב, האדם שמעורר תחושה של הכרות אישית עם ילדותו בבנימינה, ילדיו ואחיו הצעיר יהודה.
במפגש יסופר על אודותיו ועל ייחודה של כתיבתו, תוך כדי האזנה לשיריו היפים.

 

מפגשי נושא

הוי, ארצי מולדתי – שירי אהבת הארץ

צִיּוֹן תַּמָּתִי, צִיּוֹן חֶמְדָתִי
לָךְ נַפְשִׁי מֵרָחוֹק הוֹמִיָּה
תִּשְׁכַּח יְמִינִי אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יָפָתִי
עַד תֶּאְטַר בּוֹר קִבְרִי עָלַי פִּיהָ.

כך שר, מנחם מנדל דוליצקי, לארץ שלנו, מחוז החפץ הלאומי. שירה זו, שיריעתה רחבה כים, היא נושא המפגש הספרותי. ההרצאה בוחנת את האופן שבו שרו לארץ ואת המניעים לכך. המפגש שזור מאסופת שירי אהבה לארץ, אשר הסיפורים מאחוריהם מעניינים במיוחד והמנגינה שלהם מציתה געגועים: "אל הציפור", "ערב מול גלעד", "שיעור מולדת", "השיר המטורף על הארץ" ועוד.

נגיעה אחת רכה – אהבים בשירה העברית

"כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר, כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים; בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי, וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי. הֱבִיאַנִי אֶל-בֵּית הַיָּיִן, וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה. סַמְּכוּנִי, בָּאֲשִׁישׁוֹת–רַפְּדוּנִי, בַּתַּפּוּחִים: כִּי-חוֹלַת אַהֲבָה, אָנִי." (שה"ש, ב', 2-5)

ים של מילים נכתב על אהבה, על עוצמתה, כאביה ושברונה. כיצד בתרבות העברית שרים על אהבה? מה הייתה ההשפעה של שירת האהבה האולטימטיבית של שיר השירים? כיצד גבר שר אהבה וכיצד אישה שרה עליה? על מה מותר לדבר? וכיצד הכללים השתנו לאורך התקופות?

המפגש שזור ממבחר יפהפה של שירי אהבה ומהסיפורים שמאחוריהם: "הכניסיני", "את אינך יודעת", "התשמע קולי", "ים של דמעות", "עטור מצחך" ועוד.

עוד שירי אהבה

מפגש ספרותי מוסיקלי על שירי אהבה. אשייט בין מבחר שירים מתקופות ומסוגים שונים ואציג את ריבוי פניה של האהבה הנשקפת מהם. לעיתים אדבר על השיר עצמו, לעיתים על היוצר/ת ובכל מקרה נאזין לביצוע המוזיקלי של השירים ואף נצטרף בשירה, אם יתחשק.

בין השירים: היא יושבה לחלון (ח"נ ביאליק), יד ענוגה (זלמן שניאור), יום יום אני הולך למעונך (יעקב פיכמן), אני ואתה (רחל בלובשטיין), ניגון עתיק (נתן אלתרמן), שיר אלייך (יעקב אורלנד), חמסין של ניסן (לאה גולדברג); צל עץ תמר (אפרים ויינשטיין), תפילת יום הולדת (תרצה אתר) ועוד…

ומלחיה נרדמו כולם –שירי ערש עבריים

ההרצאה תסקור שירי ערש בולטים בתרבות העברית. נפתח ב"נומי, נומי", שנכתב לפני מאה שנים בקירוב ומושר מאז, נמשיך ל"שכב בני" (1929) וננסה להבין כיצד אפשר להירדם ולא להתייאש כשהתן מיילל והגורן בוערת וכמובן נתייחס אל הרכות והחמלה – עייפותה של הבובה זהבה וההבטחה שמחר, אחרי שהגשם ישיר ליקינטון, שמחה גדולה מאוד תהיה בגן.