בית המדרש והרצאות נוספות
"ברחל בתך הקטנה"
המשולש הטראגי הקלאסי שבין יעקב, רחל ולאה כפי שהוא משתקף בסיפור המקראי, המדרשי ובספרות העברית החדשה. מי במשולש הזה סבל יותר מהאחרים ושילם את המחיר הגבוה ביותר? איך התרבות הקדומה שלנו מתארת שתי נשים שרבות על לבו של גבר אחד? מה קרה בליל הכלולות? כיצד אירע שיעקב גילה רק בבוקר שנישא ללאה ולא לרחל? זהו סיפור מסעיר ורווי יצרים. במהלך המפגש נקרא יחד את הסיפור המקראי הקדום, נציץ ונבחן את התייחסותם של המדרשים לפרשה ונדלג מאות שנים אל דברה של הספרות העברית העכשווית: מאיר שלו, דליה רביקוביץ, יהודה עמיחי ועוד. על אנשים שמעבר למילים: תשוקותיהם, כמיהותיהם ואכזבותיהם. הקריאה המשותפת בטקסטים העתיקים עשוייה לשמש מראה לחיינו היום.
" עגלה ערופה"
…נמצא חלל בשדה – מי צריך לתת את הדין? מהם הקשרים הפוליטיים-אקטואליים של הסוגיה הקדומה, מה תוקפה בימינו? מסע בין- טקסטואלי ובין-דורי, אודות האחריות הציבורית למותו של אדם, שלא ידוע מי הרגו.
עיון בטקסטים שונים: מדרשי, מקראי, ספרותי ומשפטי.
אהבה וזוגיות בתלמוד
איך הם אהבו, תלמידי החכמים? מה מקומה של האישה ביחס לייעוד הקייריסטי של תלמיד חכם? במפגש יערך לימוד משותף של סיפורים תלמודיים קלאסיים אודות רב רחומי, רב חייא בראשי, רבי עקיבא ועוד.
האישה בגורן
קריאה חדשה בטקסט הקדום של מגילת רות. מה באמת קרה שם בגורן? מה טיבה של הזוגיות בין רות לבועז? איך יתכן שסבתו של דוד המלך הייתה מואביה? האם בעבר היהדות הייתה פתוחה יותר?
–
"סובבוני להט אש בוערת"
ההורה בספרות ובתרבות העברית ההרצאה עוסקת בהשתקפויותיו הספרותיות של מחול ההורה בספרות ובתרבות העברית. מהם מקורותיה? באילו נסיבות היא נרקדה?ומהו המנגנון הלאומי שהיא שירתה?
ההרצאה תפתח בהתייחסות לריקוד כצורך אנושי. משם יודגמו מופעי מחול בתנ"ך, בתלמוד ובחסידות.
עיקר הדברים יוקדש להורה בתרבות הציונית (כולל "ביער בחדרה" של דוד שמעונוביץ' ו"מסדה" של יצחק למדן) ועד להורה האירונית של קובי אוז בשירו "ריקודי עמבה" (2003) המתייחס לתרבות ריקודי העם, שהורתה בהורה החלוצית, במחאה נגד טשטוש כוחנותה של החברה הישראלית, נגד ההסוואה שהריקוד יותר, נגד השכחה וההדחקה